בדרך אל הפסל המושלם

במהלך פברואר יוצגו בטרקלין המלך דוד של אל על בנתב"ג עבודות ברונזה של הפסל גדי פריימן, שהחל את דרכו האמנותית בפיסול באבן חול וגיר וכיום עושה שימוש בטכניקת פיסול ידנית ושמרנית, המהללת מגע ישיר עם החומר.

טכניקת הגילוף באבן עתיקה כמעט כמו הציוויליזציה עצמה. הצורה המוקדמת ביותר של פיסול באבן הייתה פעולת החריטה, והעדויות המוקדמות ביותר לכך התגלו על קירות מערות של האדם הקדמון ובפסלוני אבן פרה היסטוריים שהציגו צורות אנושיות כסמל לפריון. בעוד כיום השימוש באבן הוא ממוכן ברובו, בשנים עברו היו הפטיש והאזמל הכלים הבסיסיים לגילוף. תהליך הפיסול הידני נפתח בשרטוט הדימוי המבוקש על גוש האבן הנבחר וממשיך בהסרה גסה של החלקים המיותרים, גילוף עדין יותר, ולבסוף שיופו של הדימוי המתהווה לצורתו הסופית של הפסל. האסכולה האמנותית "דיזניו" (Disegnio), שהתפתחה בתקופת הרנסנס האיטלקי, התייחסה לדימוי הסופי שהתהווה מתוך החומר הגולמי כאל הצורה העליונה ביותר של האמנות, משום ניסיונו

לחקות את יצירתו של הבורא. הפסל הדגולמיכלאנג'לו דגל גם הוא בגישה זו, ובהתייחסו ליצירת המופת שלו, פסל דוד (1501 ־ 1504), טען כי הפסל המושלם כבר נמצא בתוך השיש בבואו של הפסל לחצוב בו, וכל שעליו לעשות הוא לשחררו מהשיש הכולא אותו.

טכניקת הפיסול באבן נפוצה בישראל בתחילת המאה ה־ 20 , ימי דור בצלאל, ושימש אמנים בעיקר לפיסול אישים מהיישוב העברי וליצירת דיוקנאות מסוגננים. אחת העבודות המוקדמות היא אנדרטת האריה השואג ׁׁׁ(1934) של אברהם מלניקוב, פסל עשוי אבן גרניט הממוקם בתל חי. ב־ 1939 יצר יצחק דנציגר את פסל נמרוד העשוי אבן חול, יצירת מופת נוספת אשר השתייכה למגמת הפיסול הכנעני והפכה לסלע מחלוקת מרכזי בתרבות הארצישראלית בהיותה סמל לתרבות פגאנית. דמותו של הצייד המקראי נמרוד תוארה מחד גיסא כנער צנום, עירום ולא נימול ובעל תווי פנים

אשוריים, ומאידך גיסא כמודל לאדם העברי החדש. עקרונותיה האמנותיים של תנועת הכנענים, ששאפה למתוח קו ישיר בין העמים שחיו בארץ ישראל באלף השני לפני הספירה ובין העם העברי בארץ ישראל במאה ה־ 20 , השפיעו על התפתחותו של פיסול הנוף הישראליאשר הדגיש את ההיבטים הפיזיים

והסימבוליים של המקום. אחד האמנים הבולטים אשר עשה שימוש באובייקטים פולחניים תנ"כיים ביחס למקום הישראלי הוא מנשה קדישמן, שהנוף הניבט מבעד לפסליו המונומנטליים הופך לחלק אובייקטיבי מהיצירה.

הפסל גדי פריימן החל את דרכו האמנותית בפיסול באבן חול וגיר. את מלאכתו שלו רכש פריימן בבתי מלאכה מסורתיים באיטליה, והעבודה בהם הובילה אותו לשימוש אידיאולוגי נוקשה בטכניקת פיסול ידנית שמרנית, המהללת מגע ישיר עם החומר שיכול לטענתו לעורר את החושים בניגוד לפיסול ממוכן. פריימן מפסל בסדנתו הבנויה על ראש הר בסמוך לקיבוץ משמר דוד. הנוף הנשקף ממנה והשקט השורר בה מעניקים השראה אורגנית לפסליו המבטאים הרמוניה בין האדם לטבע.

#H